<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' תענית</h1>
<h2>דף י:</h2>
וימים שגומרין ההלל י"ח הם ובגולה כ"א, ב' ימים הראשוני' דפסח, ב' עצרת, ט' דחג, ח' דחנוכה, והלל דר"ח מנהגא בעלמא (והגאוני' רמזו בהללויה הללו אל בקדשו י"ב הללו כנגד י"ב חדשי' וכופלים כל הנשמה תהלל יה הללויה לשנה מעוברת שיש י"ג חדשים או דלפעמים ר"ח ב' ימים) דרב אקלע לבבל חזי דקרי הלל בר"ח סבר לאפסוקינהו, כיון דחזי דמדלגי, אמר ש"מ מנהג אבותיכם בידכם. תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר. אמר רב נטורנאי יחיד בר"ח אין לו רשות לא לגמור ולא לקרוא כל עקר וכן צבור אין גומרין אלא בכ"א יום. ואי קשי' הא אמר רשב"י י"ח ימים יחיד גומר הלל ואיכא למידק צבור בר"ח נמי, כך פרשו חכמים הראשונים יחיד דקאמר צבור הוא, וקרי לי' יחיד כיון דחרב בהמ"ק ובטל קרבן ועקר שיר על הקרבן נתקן להכי קרי לי' צבור יחיד והוו צבור ויחיד שווין לענין הלל של כ"א יום שגומרין אותו, אבל בר"ח וששה דפסח צבור קורין וא"א לגמור אלא לקרות ומדלגין, אבל יחיד אין קורא כל עקר ופטור מלקרות ולברך וזה ששנינו יחיד לא יתחיל, ואם הת' גומר, כלומר אם טעה היחיד ואמר אקב"ו לקרוא ההלל ונזכר שבטעות ברך, כיון שברך אם אינו אומר הללויה הללו וגו', הוציא ש"ש לבטלה, לכך אומר הללויה עד שמגיע אל אלי אתה ואודך הודו וגו' ושתיק, וזה אם התחיל גומר, אבל אסור לו לומר יהללוך ולחתום בברכה וכך אנו נוהגין. ונשאל רב האי יחיד בר"ח מאי לקרוא הלל דאשכחן למר יהודאי שכ' בהלכותיו וכו' ואשכחן לרב נטורנאי דיחיד אינו פותח, והשיב מנהגא כרב נטורנאי דבהדי' אי' יחיד לא יתחיל, ואם התחיל גומר וברכת חתימה לא יברך, ואם יש שנהגו כמר יהודאי לא ישנו דעקר שמעתא דמנהג אבותיהם הוא. וע"ז יש לסמוך, דימים שאין גומרין הלל צבור מברכין לקרות וקורין בדלוג, ויחיד אין קורא כלל, ואם שכח וברך משלים אבל אינו חותם. ודאמר רבא [ברכות י"ד ע"א] ימים שיחיד גומר הלל בין פרק לפרק פוסק באמצע אינו פוסק, וימים שאין יחיד גומר באמצע נמי פוסק אלמא יחיד קורא בימים שאין גומרין כשקרא בצבור איירי, או ששכח והתחיל לומר הלל וברך, והאי דרב בר שבא דאקלא בי רבינא ביום שאין יחיד גומר הלל ולא פסק לי', בהדי צבורא הוי קרי, ולא פסק לי' משום דלא חשיב לי'. וכ"כ הגרי"צ הלל דר"ח מנהג מש"ה לא גמרינן הלילא אלא מדלג כדאמר רב אקלע וכו' תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר, הלכך אי בעי יחיד למקרי קרי בלא ברכה ומדלג אבל צבור מברכין.
